ביקורת סדרה: בית הקלפים, עונה 6 – עם או בלי ספייסי אין כאן מה לראות

אחד הסקנדלים הגדולים והבולטים בגל תלונות MeToo# סבב את קווין ספייסי (Kevin Spacey). ספייסי, שעד לאותו רגע היה אחד מהשחקנים והמפיקים המוערכים ביותר בתעשייה, הואשם בתקיפה מינית – אחת שהתרחשה לפני שנים רבות. בעוד ספייסי ניסה להתגונן מפני ההאשמה, האשמות נוספות החלו לצוף, רובן של גברים, והגיעו אפילו עד לשנים האחרונות, בחלק נכבד מהפרויקטים עליהם עבד. לפתע השחקן המצחיק והכריזמטי קיבל פרופיל אחר – של תוקף מיני סדרתי.
כמעט כל מי שהיה עם ספייסי בקשר מקצועי ניתק אותו באותו הרגע. אחד מהניתוקים הבולטים ביותר היה ניתוק היחסים החד-צדדי של נטפליקס (Netflix). חברת הצפיה הישירה עבדה עם ספייסי באופן צמוד על מספר פרויקטים, ביניהם הסדרה “ בית הקלפים ” (House of Cards) שצילומי עונתה השישית הופסקו , וכך גם סרט באורך מלא שכבר היה מוכן – אך נגנז בעקבות השערוריה.
אלא שנוצר מצב בו שותפיו של ספייסי להפקה נענשו פעמיים – פעם אחת כאשר חלקם הוטרדו והותקפו מינית על ידו, ופעם שניה כאשר פרנסתם סוכנה בעקבות ביטול הסדרה. נטפליקס, שלא רצתה לפגוע בצוות וגם לא להפסיד כסף רב מביטול של סדרה יוקרתית, החליטה להחזיר את “בית הקלפים” לעונת סיום אחת סופית. עונה קצרה, שמונה פרקים אורכה, ללא הופעה מצד ספייסי, כשבראש הסדרה תעמוד רובין רייט (Robin Wright), שמשחקת את קלייר אנדרווד – אשתו של פרנסיס אנדרווד, גיבור הסדרה אותו ספייסי גילם.
וזהו מעבר טבעי – כיוון שהסדרה עצמה בנתה את קלייר להיות דמות שווה בגודלה ובחשיבותה לזו של פרנסיס, ובסוף העונה החמישית אף העניקה לה עוד כוח ועוד משמעות. הטיטוא של ספייסי מתחת לשטיח התאפשר בקלות רבה למדי בזכות זה, אבל האם עונת סיום בלעדיו יכולה להתקיים, והאם היא תהייה מעניינת? צפינו בחמישה מתוך שמונה הפרקים של הסדרה, והנה מה שחשבנו עליה.
רובין רייט מתוך “בית הקלפים”, עונה 6 (צילום: David Giesbrecht, באדיבות Netflix)
העלילה
לאחר שהאשמות קשות החלו להתגבש נגד הנשיא פרנסיס אנדרווד, הוא הקדים תרופה למכה. כמו כל נשיא שמצפה למשפט ולהצבעת אי אמון, הוא התפטר. זה הוביל, כמובן, לכך שסגנית הנשיא שלו תמונה לנשיאה עד סוף הקדנציה – קלייר אנדרווד, אשתו. ובעוד שפרנסיס, הקונגרס, הסנאט ולמעשה המדינה כולה מחכים לראות אם קלייר תחון אותו או לא, תנקה את שמו או תתן לו להיות שעיר לעזאזל, פרנסיס הלך לעולמו.
הסיפור שהתקשורת מכירה הוא שפרנסיס מת בשנתו, לצידה של קלייר. המציאות פחות פשוטה – כי פרנסיס היה שיכור, כועס, וגורש לחדר שינה נפרד. בבוקר הוא נמצא שם ללא רוח חיים, ויש נסיבות מסתוריות סביב מותו. אם זה לא מספיק, קלייר מתמודדת כעת עם סדרה של אסונות דיפלומטיים – היחסים עם רוסיה מחמירים, הצבא מאבד אמון בממשלה, במיוחד כאשר בראשה עומדת אישה, במיוחד אשת-אנדרווד, וארגון טרור בינלאומי מושך לאמריקה בצמות שוב ושוב, מתגרה בה בכוונה כדי שתגיב בצורה לא מחושבת. ועם כל זה קלייר צריכה להתמודד לבד – לפרנסיס הרי תמיד היה אותה, אבל לה אין אף אחד שהגיע באמת כל כך קרוב.
דאג סטמפר, שהיה יד ימינו של פרנסיס שנים רבות, נותר נאמן לו גם לאחר מותו. בעונה הקודמת הוא הודה ברצח שפרנסיס ביצע. הוא הוכרז על ידי בית המשפט כלא בריא בנפשו, ונמצא כרגע במוסד לחולי נפש – עד אשר יוכרז כבריא ויוכל לחזור לחיים הציבוריים. גם מהאשפוז הוא מסוגל למשוך בלא מעט חוטים, והוא מסרב להאמין שפרנסיס פשוט מת בלילה – הוא חושד בקלייר, והוא לא ינוח עד שהוא לא יגלה מה קרה לאדון שלו.

זה נגמר אחרי עונה 2
אם היינו עורכים הצבעה דמוקרטית ושואלים “מי מתעניין עדיין בבית הקלפים”, כנראה שהיינו מגלים שהעניין בסדרה הזאת דעך כבר מזמן. אבל דברים מינוריים כמו דמוקרטיה או דעת הרוב לא העסיקו את בני הזוג אנדרווד אף פעם – ולכן גם לא באמת מעניינים את ההפקה, משום מה. כל עוד הם מצליחים לשכנע את נטפליקס לייצר עונות נוספות, נראה שזה טוב מספיק.
בתחילתה “בית הקלפים” הייתה סדרה מבריקה. המסע של פרנסיס אנדרווד מהמושב שלו בקונגרס לחדר הסגלגל היה מרתק, והגופות שנערמו בדרך ציערו והדהימו אותנו. העונה השנייה הייתה ללא צל של ספק השיא של הסדרה, ושוט הסיום שלה יכול היה לחתום את הסדרה כולה. וכנראה עדיף היה אם זה מה שהיה קורה.

אחרי שפרנסיס תמרן את המערכת הפוליטית כדי להיות נשיא, נגמרו לו היעדים. כמובן שהיה יעד נוסף – להיבחר בבחירות הבאות, הפעם בהצבעה ולא רק כסגן נשיא שיורש את המנהיג. אבל זה לא יעד אטרקטיבי במיוחד, ויוצרי הסדרה ידעו את זה – אז הם המשיכו להוסיף עוד מכשולים, ועוד קונפליקטים, ועוד בעיות לבני הזוג אנדרווד, כדי לייצר עניין בסדרה. אלא שזה היה די מיותר, כיוון שמרגע שפרנסיס נהייה הנשיא לראשונה כל הישג חדש כבר לא יתקרב לקליימקס שהיה. יש סיבה שהגרסה הבריטית, המקורית, הסתיימה אחרי עונה אחת בלבד.
אם יש יתרון אחד במסטיק שנמתח שלוש עונות אחרי שהסדרה מיצתה את עצמה, זה שבכל הזמן הזה נעשתה עבודה רבה מאוד כדי לשפר ולפתח את קלייר אנדרווד. הפיתוח הזה בנה אותה לדמות גדולה מהחיים, ואף גדולה מפרנסיס אנדרווד – בהחלט גדולה מספיק כדי להחזיק לבד על כתפיה סדרה כה מסובכת. אבל האם היא יכולה להחזיק סדרה כזאת משעממת?
לרובין רייט מגיע יותר
רובין רייט עברה מסע ארוך על מסכים, גדולים כקטנים, מאז הופעתה הראשונה כנסיכה באטרקאפ ב”הנסיכה הקסומה”. מנערה עם קול מתוק ועדין שמחכה לווסלי היפה שלה שיציל אותה מהנסיך המרושע, היא הפכה לאשת-פלדה קשוחה עם חיוך ארסי ומבט חודר קירות. אין ולו דבר אחד שספייסי עשה שהיא לא מסוגלת, והסדרה מרוויחה הרבה מאוד מנוכחותה. כמו שהיה תענוג לעקוב אחרי פרנסיס והמונולוגים שלו בביצוע הנהדר של קווין ספייסי, כך זה עונג שווה ערך לצפות בקלייר עושה אותו דבר. אבל יש גבול לכריזמה, וליכולת שלה להציל סיפור לא מעניין.
הבעיה של “בית הקלפים” בשלב הזה היא המציאות. כמו שרייט וספייסי עצמם אמרו בראיונות מספר פעמים, המציאות עולה על הדמיון, ולנסות לזעזע אנשים עם תרחישים מופרכים נהייה ממש קשה לאחרונה, לצד מה שקורה בפוליטיקה האמריקאית והעולמית האמיתיות. כל ניסיון להפוך את “בית הקלפים” לאקטואלית מרגיש מצועצע ומאולץ. כל ניסיון להתרחק מהמציאות מרגיש הזוי ומיותר. אין ל”בית הקלפים” שום דרך להתגבר על זה.
מתוך “בית הקלפים”, עונה 6 (צילום: David Giesbrecht, באדיבות Netflix)
לזכותם של הכותבים יאמר שזו ממש לא אשמתם – מה שכן קרה באשמתם, זה שהם לא הבינו בזמן שהתזמון של הסדרה לא טוב. שאנשים רוצים לצפות בסדרות שלא יזכירו להם את מה שקורה בוושינגטון, ובטח ובטח לא מתאימה להם סדרה שממציאה עוד תרחישים נוראיים שעשויים להתגשם בסוף. בכל תקופה אחרת “בית הקלפים” עדיין הייתה סדרה משעממת, אבל היה לה ערך מסוים לחובבי פוליטיקה איזוטרית. אבל עכשיו? אין פוליטיקה שהיא לא איזוטרית, ולא משנה כמה שלדים עוד ימצאו בארונות של סטמפרים ואנדרוודים למיניהם – יש פשוט מספיק סדרות טובות יותר שלא ממלאות את הצופה בפחד קיומי מממערכות פוליטיות מזעזעות.
בשורה התחתונה
“בית הקלפים” עובדת עם רובין רייט בדיוק כמו שהיא עבדה עם קווין ספייסי – כלומר לא עובדת כלל. ימיה הטובים של הסדרה מאחוריה, והעניין שלנו בשם אנדרווד גם חלף מזמן. העונה מאוד קצרה, ואפשר לבוא לראות אותה פשוט כדי לחתום סופית את הסיפור שנגרר יותר מדי שנים – אבל בפועל, עדיף לשכוח את כל מה שקרה אחרי עונה 2, ולשמור רק את הזכרונות הנעימים מסדרה שעד אז הייתה אחת מסדרות המתח הפוליטיות הכי טובות שאי פעם נכתבו.

המשך לכתבה המלאה

החדשות החמות ביותר היום